חניכה באנדים - שחזור
כל חיי הייתי מלאה בדברים שרציתי להסתיר, לא לראות, להחביא. מעלה הבטן, חור שחור שסרב להתמלא, כל הזמן היתה לי הרגשה של חסר, של חולשה, של נמיכות קומה וחוסר אומץ.
אני הייתי הילדה הקטנה והעצובה שכל כמות של אוכל לא מרגיעה את תחושת הרייק הזו. לא ראיתי, ולא חשתי את כנפי הקונדור העוצמתי, שהייתי אני.
את אהובה פגשתי בשיעור פרטי לאנגלית לבת שלה, וככה נוצר ביננו קשר מופלא. הגעתי אליה לשיחזור גילגולים, לחוות מצב שהייתי בו לפני שנולדתי, לתקן את הדורש תיקון, על מנת לחוות חיים נכונים ושלוים יותר, לשחרר את מה שמכביד ומקלקל משם, לאפשר ליכולות הטמונות בי להתממש, כאן ועכשו.
עשינו שיחזור גילגולים.
אני – שונה וחריגה, לכולם יש עניים חומות ועור שחום, אבל אני בעלת עניים ירוקות ועור בהיר. אני עוצמתית וחזקה, לא מקובלת ע"י החברה שבה אני חיה, אני מפחידה אותם. על האנדים בפרו, אימי כוהנת גדולה, אני נערה צעירה, החליטו לשלוח אותי לטקס חניכה. כולם ידוע שלא חוזרים ממנו. יצאתי עטופה בגלימה אדומה, עברתי חויות מכאיבות, מסוכנות, עברתי הרים, רכסים, נפלתי לתוך נחלים שוצפים האנדים גבוהים וחלקלקים. אני חוזרת לכפר לאחר תלאות וימים רבים, אני מגיעה חזרה, ושניהם אימי של אז והיום, ואבי של אז והיום עומדים משתאים, נדהמים
מעצם חזרתי, לא מאמינים, לא מבינים איך הצלחתי לעבור את המסכת המסוכנת הזו. היחיד מכל הכפר שמקבל אותי באהבה ובחיוך, כי ידע וסמך עלי, הוא ידע שאצליח להגיע למקדש האש ואשוב בחזרה היה טום, חבר מנעוריי בגלגול הנוכחי ויש לנו קשר מיוחד ונוכח בחיים - האלה שלי כאן.
בחזרה גלימתי הופכת לבנה, אני הרבה יותר עוצמתית, אנשים מבינים שיש לי מה להעניק לקהילה, וגם אם אני שונה,עם עניים ירוקות ועור בהיר אני הופכת להיות כוהנת במקדש, מרפאה.
השחזור סגר לי את החור השחור, הביא אותי לתובנות חשובות בחיי היום, אין רעב יותר, אין ריק, יש הבנה,יש פיוס.
בתודה ובאהבה
דר' מרים שחק
